תנ"ך על הפרק - ישעיה נ - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה נ

384 / 929
היום

הפרק

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃מַדּ֨וּעַ בָּ֜אתִי וְאֵ֣ין אִ֗ישׁ קָרָֽאתִי֮ וְאֵ֣ין עוֹנֶה֒ הֲקָצ֨וֹר קָצְרָ֤ה יָדִי֙ מִפְּד֔וּת וְאִם־אֵֽין־בִּ֥י כֹ֖חַ לְהַצִּ֑יל הֵ֣ן בְּגַעֲרָתִ֞י אַחֲרִ֣יב יָ֗ם אָשִׂ֤ים נְהָרוֹת֙ מִדְבָּ֔ר תִּבְאַ֤שׁ דְּגָתָם֙ מֵאֵ֣ין מַ֔יִם וְתָמֹ֖ת בַּצָּמָֽא׃אַלְבִּ֥ישׁ שָׁמַ֖יִם קַדְר֑וּת וְשַׂ֖ק אָשִׂ֥ים כְּסוּתָֽם׃אֲדֹנָ֣י יְהֹוִ֗ה נָ֤תַן לִי֙ לְשׁ֣וֹן לִמּוּדִ֔ים לָדַ֛עַת לָע֥וּת אֶת־יָעֵ֖ף דָּבָ֑ר יָעִ֣יר ׀ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֗קֶר יָעִ֥יר לִי֙ אֹ֔זֶן לִשְׁמֹ֖עַ כַּלִּמּוּדִֽים׃אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ פָּתַֽח־לִ֣י אֹ֔זֶן וְאָנֹכִ֖י לֹ֣א מָרִ֑יתִי אָח֖וֹר לֹ֥א נְסוּגֹֽתִי׃גֵּוִי֙ נָתַ֣תִּי לְמַכִּ֔ים וּלְחָיַ֖י לְמֹֽרְטִ֑ים פָּנַי֙ לֹ֣א הִסְתַּ֔רְתִּי מִכְּלִמּ֖וֹת וָרֹֽק׃וַאדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י עַל־כֵּ֖ן לֹ֣א נִכְלָ֑מְתִּי עַל־כֵּ֞ן שַׂ֤מְתִּי פָנַי֙ כַּֽחַלָּמִ֔ישׁ וָאֵדַ֖ע כִּי־לֹ֥א אֵבֽוֹשׁ׃קָרוֹב֙ מַצְדִּיקִ֔י מִֽי־יָרִ֥יב אִתִּ֖י נַ֣עַמְדָה יָּ֑חַד מִֽי־בַ֥עַל מִשְׁפָּטִ֖י יִגַּ֥שׁ אֵלָֽי׃הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־לִ֔י מִי־ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר ׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֙גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו׃הֵ֧ן כֻּלְּכֶ֛ם קֹ֥דְחֵי אֵ֖שׁ מְאַזְּרֵ֣י זִיק֑וֹת לְכ֣וּ ׀ בְּא֣וּר אֶשְׁכֶ֗ם וּבְזִיקוֹת֙ בִּֽעַרְתֶּ֔ם מִיָּדִי֙ הָיְתָה־זֹּ֣את לָכֶ֔ם לְמַעֲצֵבָ֖ה תִּשְׁכָּבֽוּן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כה אמר ה' איזה ספר כריתות וכו'. כבר עמדו ראשונים ואחרונים ברומיא דקראי דהכא כתיב איזה ספר כריתות ובירמיה סי' ג' כתיב שלחתיה ואתן ספר כריתותיה אליה. ורז"ל במדרש אמרו למלך שנתן גט וחטפו ממנה ואינו מובן דאמאי חטפו. ורבו כמו רבו ישובי המפרשים ז"ל ודרך דרש ומשל אפשר לומר במה שיש להסתפק באחד שנתן גט לאשתו והגט היה כשר מדאוריתא ופסול מדבריהם והלכה וזנתה אי מותרת לחזור לבעלה ואני בעניי העליתי בזה דמותרת לחזור לבעלה הואיל והגט כשר מדאוריתא ואין כאן ונטמא אף שהגט פסול מדרבנן. והנה כי כן דרך דרש ומשל וכפי פשט הכתוב שלחתיה ואתן ספר כריתותיה בידיה נאמר דהגט הזה היה כשר מדאוריתא ופסול מדבריהם וזהו המשל שחטפו ממנה שהוא פסול מדרבנן ואינה יכולה להנשא וז"ש איזה ספר כריתות ובדרושים הארכתי בס"ד: הן בעונותיכם נמכרתם וכו'. פירוש משונה מכירה זו דהסט"א לוקחת שפע ניצוצי הקדושה ואת ישראל בגלות ובפשעיכם שלחה אמכם כ"י לברר ניצוצי הקדושה וזה צע"ר השמי"ם ולא יש נחת רוח כי אם כשישראל הולכים לב"כ ולב"מ ועונים אמן יהא שמיה רבא וא"כ מדוע באתי ואין איש כמשז"ל: נתן לי לשון למודים וכו'. אפשר לפרש ההקדמות מרז"ל והמפרשים אכתוב בקצר אמיץ ורמז וכבר בדרושים אני בעניי הארכתי בס"ד. הכונה ה"א נתן לי לשון למודים כי הן האדם הובדל משאר ב"ח בחמר וצורה ויפח באפיו נשמת חיים כדי שעל ידי הלשון ילמוד וישבח לבורא יתברך ודבר גדול דיבר הנביא חנני אלהים שנעשה רצונו בבריאתי כי הוא יתברך נתן לי לשון למודים כי אינני משתמש בו כי אם לתורה ולתעודה עד שלשוני קראן לו לשון למודים ובתורה אני עמל לדעת לחקור רוממתו יתברך והגם שאני לומד תדיר וזהו לעות על דרך דדיה ירוך בכל עת עכ"ז אני תאב וצמא לתורה וז"ש את יעף דבר שאני כצמא לד"ת דהגם שנשבעתי ולמדתי לרוב אני תאב מחמת הערבות והענג ואשכים בבקר בבקר ללמוד והוא יתברך יעיר לי אזן לשמוע בלמודי' שלמדתי כבר שהיה בחשק גדול גם עתה אני תאב כי בתורה יש שביעה ותענוג משא"כ במילי דעלמא: ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי. אפשר לפרש הכפל במה שפירש רבינו האר"י זצ"ל בפסוק את מי אשלח ומי ילך לנו דהכונה את מי אשלח אני לבדי לענין הטובה בתורת שליחות ומי ילך לנו בלי שליחות לרעה וז"ש ילד לנו פי' לו ולבית דינו כמשז"ל וישעיה אמר הנני שלחני לענין הטובה עכ"ד וז"ש ואנכי לא מריתי שלא לילך לרעה הגם שאמרתי שלחני לטובה עם כל זה לא מריתי שרצונו היה שאלך גם לרעה. אחור לא נסוגותי לטובה שנזדרזתי בשליחות גוי נתתי למכים כשמתנבא לרעה. א"נ ה"פ לא מריתי לילך לרעה וגם אם מכים ומזלזלים אחור לא נסוגותי שלא לגמור שליחותי גוי נתתי למכים וכו':

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך